<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' משפטים</h1>
<h2>דף כג:</h2>
וכי ימכר [איש] את בתו [שמות כ"א], האיש מוכר את בתו, ואין אשה מוכרת בתה. שהיה בדין, ומה אם הבן שאין אביו רשאי למוכרו, הרי הוא מוכר את בתו, בת שאביה רשאי למכרה, אינו בדין שתמכר את בתה, ת"ל וכי ימכר איש את בתו, האיש מוכר את בתו ואין אשה מוכרת את בתה.
האיש מוכר את עצמו ואין האשה מוכרת את עצמה. שהיה בדין, מה אם הבן שאין אביו רשאי למכרו הרי הוא מוכר את עצמו, בת שאביה רשאי למכרה, אינו דין שתמכר את עצמה. לא אם אמרת בבן, שהוא נמכר על גניבו, לפיכך מוכר את עצמו, תאמר בבת שאינה נמכרת על גניבה, לפיכך לא תמכר את עצמה. ותמכר על גניבה, והדין נותן, ומה הבן שאין אביו רשאי למכרו, הרי הוא נמכר על גניבו, בת שאביה רשאי למכרה, דין הוא שתמכר על גניבה, לא אם אמרת בבן שהוא נרצע, לפיכך הוא נמכר על גניבתו, תאמר בבת שאינה נרצעת, לפיכך אינה נמכרת על גניבה, ותרצע הבת, והדין נותן, ומה אם הבן שאין אביו רשאי למכרו, הרי הוא נרצע, בת שאביה רשאי למכרה, דין הוא שתרצע, אמרת אם מוציאה הוא מידי קידושיה מכר החמור ק"ו לרציעה קלה. וכי ימכר איש, הא למדנו שהוא רשאי במכירה. ומנין שהוא רשאי בקדושיה, אמרת אם מוציאה הוא מידי קידושיה לידי אמהות, ק"ו מידי קידושיה לידי...
